פסק דין בתיק ת"א 17010-03-10

1.         הכרעה זו דנה בשאלת תוקפה של תעודת חובה, בקשר לתביעת נזקי גוף שהגיש התובע, יליד 1962,  בגין תאונת דרכים מיום 5.9.07.

            מאחר שאופן ניהולו של ההליך תלוי בשאלה האם קיימת תעודת חובה משולמת (שאז העילה היא לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים - להלן: החוק) אם לאו (עילה היא לפי פקודת הנזיקין), נדונה שאלה זו תחילה.

התאונה והשתלשלות ההליך

2.         בעת התאונה, נהג התובע בקטנוע (להלן: הקטנוע).

            לקטנוע הוצאה תעודת חובה על ידי הנתבעת 3 (להלן: התעודה, המאגר), (להלן: הפוליסה).

            מאחר שחברת המאגר מסרה לתובע כי התעודה לא שולמה, ולפיכך אין כיסוי ביטוחי, התובע הגיש את תביעתו נגד נהג הרכב שפגע בו (הנתבע 1) ומבטחתו - הנתבעת 2 (להלן: הראל), בעילה לפי פקודת הנזיקין.

3.         הראל טענה כי קיים כיסוי ביטוחי לפי החוק, מהטעם שתעודת החובה שולמה.

            הראל הציגה העתק תעודת חובה שעל גביה חותמת של בנק דיסקונט, נושאת תאריך 22.8.07 (נ/1).

            לנוכח טענה זו, התובע צירף את המאגר, בעילה לפי החוק, וכן הגיש תצהיר של התובע, שייסקר להלן בהרחבה. כבר עתה יצוין כי לפי התצהיר לתובע אין כל ידיעה אישית בשאלה האם התעודה שולמה.

            בהמשך, לבקשת הצדדים וכחלק מניסיונותיהם לאתר תעודה מקורית, ניתן צו המורה למשטרת ישראל למסור את התעודה המקורית, ככל שקיימת בתיק המשטרה, לידיו של ב"כ התובע. בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 5.11.12 הודיע ב"כ התובע כי ביצע את הבדיקה במשטרה, ושם לא נמצאה תעודת חובה מקורית (עמ' 29 ש' 2 - 3).

            בנוסף ניתן, לבקשת ב"כ הצדדים, צו המופנה לבנק דיסקונט, והמורה לו למסור פרטים בנוגע לביצוע תשלום התעודה בתאריך הנחזה בחותמת (22.8.07).          בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 9.7.12 דיווחה ב"כ הראל באשר לתוצאות הבירור עם בנק דיסקונט וציינה כך:

                        "בנק דיסקונט ראו את המסמך ואמרו שהחותמת מזויפת מכיוון שהם לא משתמשים בחותמת ידנית אלא בהדפסה של קופה." (עמ' 12 ש' 20-21).

            בתום הדיון ניתנה הצעת בית המשפט, כי התביעה תידון לפי פקודת הנזיקין, וכי התביעה נגד המאגר תידחה. הראל לא הסכימה להצעה זו, ולפיכך התיק נקבע להוכחות.

הראיות

4.         ראיות הצדדים בשאלה שבמחלוקת כללו את תצהירו של התובע, תצהירו של מר רן מורה צדק, מנהל הכספים של המאגר, העתק התעודה - נ/1, ותשובת בנק דיסקונט באשר לתשלום הפרמיה - במ/1.

5.         התובע העיד כי קיבל את הקטנוע מחברו, ומאחר שנאמר לו שהקטנוע אינו מבוטח, פנה לחברת המאגר, ברחוב הירקון, ביקש לבטח את הקטנוע למשך חודש, וקיבל תעודה מתאימה. כאשר התעודה הייתה בידיו, ניגש למכר שלו, איברהים מורדי, שהיה בעל חנות בגדים בתל אביב. כאשר התובע סיפר למורדי שעליו לשלם את התעודה בדואר, הציע האחרון כי פקידתו, שאמורה הייתה לגשת לדואר ממילא, תשלם את התעודה. התובע העיד כי השאיר בידיו של מורדי סך של 400 ש"ח לערך למיטב זכרונו, אך אותו יום שכח לבדוק האם הביטוח שולם, ולא קיבל לידיו את התעודה.

            התאונה אירעה לאחר כשבועיים, ומאחר שהתעודה לא הייתה ברשותו של התובע, הוא נדרש להמציאה לתחנת המשטרה. התובע פנה למורדי לאחר מספר ימים והאחרון מסר לו את התעודה. התובע, מצדו, מסר את התעודה המשולמת בתחנת המשטרה.

            טענת המאגר לפיה התעודה לא שולמה נודעה לתובע לראשונה, כך לפי עדותו, רק בחודש 11/08, אולם מאחר שמורדי נפטר בסוף שנת 2007 התובע לא יכול היה לברר את הנושא לעומק.